יוליאן רוזפלדט

נולד 1965, מינכן; חי ויוצר בברלין

לילה אמריקאי, 2009

הצבת וידאו 5 ערוצים, צבע, קול, 40:42 דקות

באדיבות האמן ו-VG Bild-Kunst, בון, 2018

"לילה אמריקאי" הוא המונח הקולנועי המתייחס לצילום לילה בתנאי יום. La nuit américaine הוא גם שם סרטו של פרנסואה טריפו מ-1973, שעלילתו מתרחשת מאחורי הקלעים של סרט. יוליאן רוזפלדט קורא בשם זה להצבת וידאו שעניינה המערבון, אחד מהז'אנרים הפופולריים בקולנוע האמריקאי, וז'אנר שבו נעשה שימוש תכוף בטכניקה של צילום לילה ביום.

כל אחד מחמשת המסכים מקרין איבר אחר של המערבון הקלאסי: פרש בודד על סוס; חבורת בוקרים סביב מדורה; רחוב ריק בעיירה של המערב הפרוע; מסבאה; אישה מחכה בפתח בית, בנוף ערבה צחיח. הכול נראה גנרי מאוד, למעשה גנרי מדי, והחזות הארכיטיפית אכן נסדקת כבר בדקות הראשונות של הסרט כשהמצלמה מתקרבת לפניו של הפרש הבודד והוא מתגלה כגבר שחור: סתירה פנימית ראשונה בהגיון של המערבון הקלאסי וקריצה לאוכפים לוהטים, סרטו של מל ברוקס מ-1974, שבו הבוקר השחור הוא חלק מהפרודיה על המערבון. מכאן ימשיך הסרט ויתפתח לשורה של קלישאות מוכרות מאין-ספור מערבונים תוך בחינתן וחתירה תחתיהן.

אשליית הסרט נפרמת לחלוטין כשכל השיחות מתבררות כציטוטים מתוך מערבונים או מתוך נאומי בחירות של פוליטיקאים אמריקאים. המבנה של סרט בתוך סרט גלוי לעין. שיח הבוקרים הקשוחים – על נשק, על מוסר ועל הרוח האמריקאית, מתגלגל לשיח חובבי קולנוע, אשר מתפתח למופע היפ הופ ולסדרת חיקויים של מנהיגים רפובליקנים. סצנות הלחימה בשטח בנוי והקטטה ההמונית במסבאה מעמתות את הערכים בבסיס המערבון הקלאסי – הנדידה אל הסְפר, תחושת השליחות שבהשבת הסדר על כנו, ודמותו של הבוקר הקשוח אך הצודק – עם מציאות פוליטית עכשווית, שנויה במחלוקת.

הסרט צולם ברובו באולפנים בספרד ששימשו את סרג'יו לאוֹנה (Leone) בשנות ה-60 וה-70 למערבוני הספגטי שלו, מה שמשמש רובד רפלקסיבי נוסף באוסף הציטוטים והדגימוֹת שרוזפלדט בונה ב"לילה אמריקאי". הווירטואוזיות שבה הוא עושה זאת מסגירה לא רק היכרות עמוקה עם הז'אנר ולא רק רצון לפרקו, אלא גם את היותו שבוי בקסמו.

לצפייה בעבודה